הטרדה מינית הינה עבירה בעלת אופי מיני הנכפית על האדם בניגוד לרצונו באמצעות מעשה או התבטאות מינית לא ראויה. אמנם אנו נתקלים בהטרדות מיניות המכוונות בעיקר לנשים, אך לצערנו, העבירה אינה מבחינה בין הטרדה מינית כלפי גברים או נשים. החוק הישראלי (החוק למניעת הטרדה מינית) קובע חמש התנהגויות הנחשבות כהטרדה מינית ומסווגות כעבירה פלילית וכעוולה אזרחית:
אחד הסעיפים בחוק, מתייחס להטרדה מינית הנעשית תחת ניצול יחסי מרות, ואכן אנו שומעים על יותר ויותר הטרדות מיניות הנעשות במסגרות מקובלות, כגון: הטרדה מינית בעבודה, הטרדה מינית בצבא, הטרדה מינית בעת טיפול רפואי, הטרדה מינית בבית הספר, הטרדה מינית באוניברסיטה ואפילו הטרדות מינית בתקשורת, אצל אלה שמדווחים לנו מדי מדי יום על סיפורים מזעזעים של אחרים, ומטרידים בעצמם ועוד.
הטרדה מינית בעבודה, הינה כאמור התנהגות פסולה, אך לצערנו שכיחה. ריבוי התלונות בגין הטרדה מינית במסגרת זו, הביאו את המחוקק לקבוע תקנות ייחודיות המגדירות את ביצוע העבירה במקום העבודה וכן את העונש הנלווה לה.
על פי החוק למניעת הטרדה מינית, המעביד חייב לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת למנוע הטרדה מינית במקום העבודה. על המעביד להביא למודעות העובדים את סעיפי החוק למניעת הטרדה מינית, לתלות בעבודה את התקנון למניעת הטרדה מינית וכן למנות ממונה שיהיה אחראי על התלונות לגבי הטרדה מינית במקום העבודה. באם יתברר כי המעביר הפר חובות אלה, הוא יעמוד לדין ויאלץ לשלם פיצויים לנפגעי הטרדה מינית.
הטרדה מינית הינה אחת העבירות הנכללות במסגרת פגיעה מינית. בין העבירות האמורות:
ההתאוששות של הקורבנות ממעשים אלה, לוקחת זמן רב ולעיתים אף אינה מתרחשת כלל. הקורבנות סוחבים איתם חוויה טראומתית, שיש לה השלכות רגשיות ונפשיות ארוכות טווח. הפרעות אכילה, בעיות שינה, מחשבות חודרניות וכדומה, אלו רק חלק מן הקשיים וההפרעות הנלוות לטראומה זו.
לצורך זה, הוקמו מרכזי סיוע הנחלקים לתחומים רבים, אך מטרתם אחידה – לעזור לנפגעי תקיפה מינית ולהחזירם למסלול חיים תקין. בין הגורמים התומכים: מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית המפעילים מוקד טלפוני לאורך 24 שעות היממה, סיוע נפשי הניתן במסגרת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, סיוע רפואי הניתן לאחר התקיפה המינית, במטרה לאבחן פגיעות פנימיות או לשלול הידבקות במחלות מין, וכן סיוע משפטי הנעשה בתחילה במשטרה ולאחר מכן בבתי המשפט.