הרבה פעמים כששומעים בתקשורת על מקרים על הטרדות מיניות או פגיעות מיניות, מדברים על האירועים עצמם, על האנשים המעורבים, על הדרך בה הכל התגלה, על החקירה המשטרתית, ועל הדיונים בבית המשפט.
אנחנו שומעים את הסיפורים, לעיתים מזדעדעים, עוקבים אחר ההתפתחויות, ומקווים בכל לב שהפוגעים יענשו בכל חומרת הדין. ואיפשהו, בדרך, לא תמיד חושבים על מה שקורה עכשיו. פגיעה מינית אינה אירוע שהיה ונגמר. זה אירוע שמשאיר חותם על הנפגעות, משפיע על נפשן, מחשבותיהן, רגשותיהן והתנהגותן. יותר משחשוב להעניש את התוקף, חשוב לעטוף את הקורבן, ולסייע לה בהתמודדות שעשויה להיות קשה ורצופת מכשולים.
השפעות רגשיות על קורבן הטרדה מינית
אחד האלמנטים הבסיסיים שעליהם אנחנו מקיימים את חיינו, הוא אלמנט שקרי למדי של שליטה. אנחנו חושבים ומאמינים שיש לנו שליטה על חיינו, על מה שקורה לנו, ועל הבחירות שלנו. כולנו יודעים במובן מסויים שזה לא לגמרי נכון. אנחנו יודעים שדברים קורים גם ללא הסבר. אבל כדי שנוכל לחיות בשלווה, ללא חרדה גבוהה מידי, האמת הזו נמצאת במקום תת-הכרתי, ונשלפת רק במקרה הצורך.
כאשר אישה חווה הטרדה מינית, אלמנט השליטה נחלש עד מאוד. הידיעה שאנחנו לא אדונים לגורלנו, ושניתן לפגוע בנו, הופכת להיות האמת הדומיננטית במודעות. אובדן אשליית השליטה יכול להשפיע למשך זמן, ולגרום לשינויים רגשיים רבים. קורבנות של הטרדה מינית חשופות יותר לתחושות של חרדה ושל דיכאון, תחושת חוסר אונים ואפילו האשמה עצמית.
האשמה עצמית נובעת למעשה מהרצון להחזיר את אשליית השליטה (אם הייתי יותר חזקה, הוא לא היה מנסה… אם לא הייתי מתלבשת באופן פרובקטיבי, הוא לא היה מתגרה וכו'). המחיר של אמירות אלה הוא הזדהות עם תוקפן, חוסר תיקוף עצמי, ביקורת עצמית, ולעיתים כל אלה יכולים להוביל לדיכאון וגם לפגיעות עצמיות.
השפעות התנהגותיות
גם ההתנהגות של קורבן הטרדה מינית עלולה להשתנות כתוצאה מהאירוע הטראומטי. בראש ובראשונה, בעקבות אובדן תחושת השליטה ועלייה ברמת החרדה, ישנו חשש שנפגעות יבחרו בדרך של המנעות – הן יפסיקו להגיע למקומות בהן התרחשה הפגיעה, או מקומות בהן יכולה להתרחש פגיעה נוספת. הן יעדיפו להיות עם אנשים שישמרו עליהן, וימנעו ממגע עם אנשים אחרים.
לעיתים קרובות קורבנות של הטרדה מינית נמנעות ממגע עם גברים, ועלולות להתקשות ביצירת יחסים אינטימיים, שמעוררים את הזכרון של הפגיעה שחוו.
שינוי התנהגותי נוסף עשוי להיות לכיוון השני – לעיתים דווקא הפגיעה, והרצון לחזור לעמדה של שליטה, מובילים את הנפגעות לנקוט בעמדה לוחמנית יותר. הן עשויות להפוך להיות דוברות של ציבור, לצאת למלחמה בתחום הפגיעות המיניות וכד'. בכלל, אירוע טראומטי מסוג זה עשוי להוביל כל אחד לדפוסי התנהגות שונים, ושונים גם מהמסלול שהיה צפוי להם מראש.
דרכי התמודדות
לכל נפגעת יש דרך התמודדות שמתאימה לה. לחלק טוב להיות לבד עם הפגיעה. לחלק טוב לספר רק למישהו אחד, ולחלק טוב לספר לכולם. באופן כללי ניתן לומר, שבדרך כלל הדחקה והמנעות מהתעסקות באירוע הטראומטי אינה מומלצת. כאשר נפגעת יכולה למצוא אוזן קשבת, מקצועית או שאינה מקצועית, ולהסתייע בה על מנת לעבד את הטראומה, את הרגשות והמחשבות שהיא מעלה, כך פוחתים הסיכויים שההשלכות הרגשיות וההתנהגויות יהפכו לפתולוגיות. טיפול בהקשבה, או בהתמודדות ממוקדת באירוע טראומטי יכולים להועיל רבות.
כאשר שומעים על מישהי שנפגעה, כדאי קודם כל לדבר איתה, ולשאול אותה לרצונה. תחושת השליטה והבחירה חשובים ביותר לנפגעות הטרדה מינית. בהסכמתה, ניתן לפנות לגורמי טיפול מקצועיים, למרכזי הסיוע לנפגעות, ולגורמי אכיפת החוק.