ניצול מיני והתעללות מינית בתקופת הילדות משפיעים השפעה עמוקה ומותירים צלקת בנפשם של הנפגעים. עובדה זו כמעט ברורה מאליה לא רק לאלה שחוו את הניצול המיני אלא גם לכל אדם בר דעת, בעל רגשות. אך מהן בדיוק ההשפעות של ניצול מיני בגיל צעיר? וחשוב עוד יותר, כיצד ניתן להמשיך לחיות לאחר ניצול שכזה, בגיל הילדות? איך ניתן לשכך את ההשפעות הקשות?
תחושת האשמה שמלווה
היבט עצוב במיוחד המלווה את חייהם של אלה שנפגעו בתקופת הילדות על ידי אדם שניצל אותם מינית הינו התחושה של האשמה. זמן רב אחרי שההשפעה הגופנית נעלמת, נשארת התחושה של "אני הייתי לא בסדר", "אני עשיתי משהו רע". זה קורה במיוחד כאשר האדם המנצל היה מוכר לילד, לפעמים דמות סמכות או בן משפחה. תחושת האשמה מביאה עמה משא כבד, נטל עצום, אך זו לא ההשפעה היחידה.
בד בבד עם תחושת האשמה, מגיעים גם היבטים נפשיים כגון מועקה קשה, כעס ופחד. אלה שחוו תקיפה מינית או ניצול מיני כילדים מאבדים הרבה מהיכולת לתת אמון באנשים. ולא מדובר רק ביכולת לתת אמון באנשים זרים. אי האמון עשוי להתרחב ולכלול את "האחר" בכלל. בגיל מתקדם ניתן לראות את הקושי ביצירת קשר זוגי ובפרט קשר אינטימי ומיני.
הפרעות חרדה ודיכאון
בעקבות ניצול מיני בילדות, עשויים הנפגעים לפתח מגוון נרחב תופעות בעלות היבט נפשי. מצד אחד, ישנה תופעה של הדחקת רגשות, הסתגרות פנימה, מופנמות. מצד שני, עשויים להופיע תופעות רבות בעלות היבט רגשי חרדתי. רמה ניכרת של חרדה תופיע במצבים שונים, חברתיים ואחרים.
יש כאלה החווים עם העלייה בגיל תקופות ארוכות של נדודי שינה, דיכאון, כעס. יש שמראים תופעה של אגרסיביות. אין זה נדיר כי אלה שנוצלו מינית מתדרדרים בהמשך, כבני נוער או כמבוגרים לתלות בחומרים פסיכו אקטיביים – אלכוהול או סמים. אך גם אם היבטים קשים כל כך אלה אינם באים לידי ביטוי, המועקה הקשה תמשיך לרדוף אם לא מתייחסים, אם לא מטפלים.
ניצול מיני והרגלים מיניים
כאשר בודקים מהי ההשפעה של ילדים שנוצלו מינית, ניתן לגלות שני קצוות. בקצה האחד ניתן לראות את אלה שנעשים למבוגרים פעילים מאוד מבחינה מינית, בעלי אובססיה מינית. בקצה השני ניתן לראות את אלה שאינם מסוגלים אפילו לחשוב על מין, גם אם מדובר בקיום יחסים עם בן זוג אהוב.
יש והנפגעים מנסים לקיים פעילות מינית אך אינם חשים כל עונג או שיכולתם ליהנות נפגעת. ישנם כאלה שמידרדרים לכלי עיסוק בזנות או התנסויות מרובות ביחסים לא בטוחים ולא מוגנים. קיימת גם תופעה של התנתקות בעת קיום יחסים, יצירת דיסוציאציה. משמעות הדבר היא שהגוף אמנם מקיים את הפעולה אך המוח והרגש מאבדים כל קשר עם האקט, שנעשה מכאני.
אסור לשמור בבטן
כיצד ניתן להתמודד עם קשיים מיניים שחווים אלה שעברו ניצול מיני בילדות? איך ניתן להתמודד עם הקושי לבטוח באנשים, עם חוסר יכולת לפתח אינטימיות או כאשר ישנן הפרעות חרדה שונות? קודם כל, אסור להרים ידיים או להניח שלא ניתן לשנות את המצב. גם אם חוויתם חוויה קשה, חשוב לשוחח על כך, לא להתמודד לבד.
ניתן לשוחח עם איש מקצוע, במיוחד אם לא קיים חבר קרוב, ידיד או ידידה שיכולים להציע אוזן קשבת ותמיכה. מוטב לשתף את בני הזוג ובמקביל, לפנות לטיפול מקצועי. טיפול ותרפיה יוכלו לשקם, להוציא החוצה את דפוסי החשיבה או ההתנהגות ההרסניים ולהוות מקור לתמיכה ולהתקדמות.