החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בשנת 1998 תוך שהגדיר מהי הטרדה מינית ויצר את האיסור המשפטי כנגד הטרדות מיניות. החוק מגדיר חמישה סוגים של התנהגות אשר על פי החוק הינם הטרדה מינית אסורה: סחיטה באיומים, כאשר המעשה אותו נדרש האדם לעשות הוא בעל אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו של אדם, וכל התייחסות אפילו חד פעמית מבזה או משפילה המופנית כלפי אדם ביחס למינו או מיניותו.
מדינת ישראל נחשבת למדינה מחמירה בכל הנוגע להגדרת הטרדה מינית, שכן החוק קובע כי הטרדה מינית יכולה להיחשב הן כעבירה פלילית והן כעוולה אזרחית. בנוסף, היא יכולה גם להיות מטופלת כבעיה משמעתית אשר תטופל באופן תוך ארגוני. החוק במדינת ישראל מתיר לפעול בכל אחת מהדרכים הללו, ביחד או לחוד.
הטרדה מינית
הטרדה מינית שכיחה מאוד באותם מקומות בהן אנשים, ונשים בפרט, נתונות תחת יחסי מרות ותלות תחת מעסיקים, מפקדים או מורים. החוק מגדיר כי כאשר ההתייחסות המינית נעשית תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, אזי המדובר בהטרדה מינית, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהצעות.
נשים רבות אשר היו חשופות להטרדות מיניות חוזרות ונשנות משך שנים רבות, מצאו בחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית ככלי משפטי ראשוני כדי להתמודד עם הבעיה מבלי לאבד את מקום עבודתן, מעמדן או פרנסתן. המקומות הנפוצים בהן ניתן לשמוע על הטרדות מיניות הן הטרדה מינית בעבודה, הטרדה מינית בצבא, במוסדות להשכלה או במסגרת טיפול רפואי.
החוק מחייב כי בכל אחד מהמקומות הללו, בהן אדם יכול להיות חשוף לביזוי או השפלה המופנית ביחס למיניותו, מחוייבים האחראיים לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדות מיניות או התנכלויות וכן לספק טיפול במקרה של הטרדה באופן הנכון והראוי ברוח החוק.
במקומות עבודה רבים ובמוסדות להשכלה גבוה, מקובל יהיה למצוא נהלים ברורים בכל הנוגע להטרדות מיניות בשטחם. הנהלים יכללו הוראות כיצד לנהוג במקרה של הטרדה וממונה מטעם המוסד אשר תפקידו לנקוט בפעולות הסברה ומניעה וכן להיות האוזן הקשבת במקרה של הטרדה.
הטרדה מינית בלימודים
במסגרת לימודיהם להשכלה גבוהה, יכולים הסטודנטים להיות נתונים להטרדות מיניות אם על ידי חבריהם לספסל הלימודים ואם על ידי מרצים או סגל ההוראה. סטודנטים יכולים להיות חשופים להטרדות מיניות מילוליות, או לסחיטה מינית בגין יחסי התלות והמרות היכולים להיווצר בכל הנוגע לציונים, הגשת עבודות, עבודה אקדמית משותפת.
מניעת הטרדה מינית באוניברסיטה
אוניברסיטאות רבות מחלקות חוברת ובהן תקנות והנחיות כלליות למניעת הטרדה מינית. כמו כן, ממנה האוניברסיטה נציב קבילות לענייני הטרדה מינית, שהינו הסמכות היכולה לטפל בכל מקרה של הטרדה מינית בשטח האוניברסיטה.
כמו כן, מפעילות האוניברסיטאות בארץ, קו מידע וסיוע לנפגעי תקיפה מינית. הקו מאוייש על ידי מתנדבות, שגם הן סטודנטיות, שם ניתנת למוטרדות תמיכה ראשונית ואפיקי פעולה אפשריים. סטודנטים רבים חוששים להגיש תלונה על הטרדה מינית כנגד מרצה או איש סגל בכיר מתוך חשש לנקמה ופגיעה בעתידם האקדמי. חשוב לדעת כי כל אחד מהמוסדות להשכלה גבוהה בארץ מספקים למוטרדים אוזן קשבת תוך מתן ליווי, ייעוץ ותמיכה לאורך כל הדרך.
ברוב האוניברסיטאות והמכללות בארץ, נקטו פעולות מניעה כדי לצמצם ואף לנסות למנוע אפשרויות של הטרדה מינית בקמפוס, וקבעו הנחיות בתקנון האוניברסיטה הכוללות איסור מוחלט על ניהול של מערכות יחסים בין מרצים לסטודנטים, וכן איסור על קיום יחסי מין של אנשים באוניברסיטה המתקיימים ביניהם יחסי מרות. ההגבלה חלה כל עוד חלים בין הצדדים יחסי מרות, כגון מרצה – סטודנט, כאשר הצדדים אינם עוד תחת יחסי מרות, אין כל מניעה לנהל מערכת יחסים.