הנושא של הטרדה מינית תופס מקום חשוב לא רק בשיח הציבורי אלא גם מבחינה משפטית וגם כסוגיה פוליטית. מדובר בנושא שחורג הרבה יותר מהעניין הפלילי של נאשמים ומואשמים, וזאת בשל רגישותו הרבה והחשיבות שניתנת לו הרבה מעבר למקרה ספציפי כזה או אחר.
חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית בשנת 1998, הרחיבה במידה רבה את המודעות לנושא, כאשר התייחסות מיוחדת ניתנה להטרדות במסגרת מקומות עבודה. התייחסות זו להטרדה של מעבידים ומנהלים את הכפופים להם נוצרה בשל אי השוויון המהותי ביחסי הכוחות ביניהם.
לאחר חקיקת החוק החלו ארגונים ומקומות עבודה רבים להתייחס לנושא בין היתר באמצעות יצירת אקלים ארגוני מתאים. לאחרונה החלה הכנסת לנהל דיונים בדבר הרחבת החוק והחלתו גם על עובדי ציבור ברמת חומרה שלא הייתה עד כה כדוגמתה.
מהי הטרדה מינית?
כהטרדה מינית מקובל לראות מצבים שבהם אדם (גבר או אישה) מתייחס לאדם אחר (גבר או אישה) במעשה או במילים בעלי אופי מיני, בצורה שאיננה לרוחו של האדם הנפגע. לעיתים הפגיעה היא ברורה וממשית, דהיינו כזו שהאדם הסביר יבין מייד שמדובר בסוג של הטרדה.
כזהו הדבר למשל כשמתקיים מגע ללא הסכמה, בניבולי פה או הצעות בעלי אופי מיני, וכיוצא באלה. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים שנמצאים בתחום האפור. ישנם מעשים שיחשבו כהטרדה מינית על ידי אדם אחד, בעוד אדם אחר יראה בהם מחווה רומנטית לגיטימית לגמרי.
כדי לתת מענה מסוים לקושי האבחנתי בין מעשה תמים לבין הטרדה מינית, נהוג לראות כהטרדה מצב שבו המטריד ממשיך במעשיו למרות התנגדות מפורשת של האדם המוטרד. מצב זה, שבו המטריד יודע שמעשיו אינו לרוחו של המוטרד מטיל על המטריד את האחריות המלאה למצב.
הטרדה במקום העבודה
מבחינת החוק, עניינים של הטרדה מינית במקום העבודה שונים באופן מהותי מהטרדה מינית שבין אדם לחברו שלא במסגרת יחסי עבודה.
הנתונים בדבר הטרדות מיניות במקום העבודה בארץ ובעולם מראים באופן חד משמעי שבמרבית המקרים מדובר בהטרדה שהולכת יחד עם יחסי כפיפות או יחסי מרות. במילים אחרות, מרבית המטרידים הם מנהלים או בעלי תפקידים בכירים שמטרידים עובדות שכפופות להם. במקרים כאלה, החוק נוקט בגישה מחמירה יותר כלפי המטרידים. כאן, אין צורך שהאדם המוטרד (בדרך כלל עובדת) תביע את חוסר הסכמתה למעשיו של המטריד. הסיבה לכך היא הקושי להביע אי הסכמה זו מחשש שיופעלו כנגדה צעדי ענישה כגון עיכובים בקידום, הורדה בשכר ואפילו פיטורין.
הרחבה של יחסי מרות
הצעת חוק חדשה שעברה בכנסת בקריאה טרומית, באה להרחיב תחולת החוק לעניין הטרדה מינית ולקחת אותו צעד אחד קדימה. הדבר מתרחש על רקע אישומים פליליים בעניין הטרדות מיניות שהוגשו כנגד נבחרי ציבור ועובדי ציבור.
על פי הצעת חוק זאת, על עובדי ציבור לנקוט משנה זהירות ביחסיהם לא רק עם הכפופים להם במקום העבודה, כי אם גם במקרים נוספים. עובדי ציבור, במיוחד כאלה שנחשבים לנושאי משרות בכירות שמחזיקים בידם כוח, שררה ויכולת השפעה בעניינים רבים, עשויים לנצל את מעמדם באופן בלתי מוסרי. לכן, במקרה של חשד להטרדה מינית שבוצעה על ידי נבחר ציבור, אין צורך בסירוב של הצד השני.
כפי שבמקומות עבודה העובד נמצא בעמדת חולשה משמעותית אל מול עובד בכיר ממנו, כך אנשים רבים עשויים להימצא בעמדת חולשה אל מול עובד ציבור רב השפעה וסמכויות. לכן אין להתפלא על קושי משמעותי של אנשים ונשים להביע את חוסר שביעות רצונם אל מול הטרדות ומעשים בלתי ראויים שנעשים כלפיהם. בנקודה זו החליט המחוקק להיכנס לתמונה, אך רק ימים יגידו אם הצעת החוק אכן תתקבל ותוכנס לספר החוקים.