מניעת הטרדה מינית

הטרדה מינית היוותה נורמה לא נעימה במשך שנים רבות. החל משנת 1998 היא אסורה בחוק ונחשבת עבירה פלילית. החובה לדאוג למניעת התופעה מוטלת על מעסיקים במקומות עבודה, מנהלי מסגרות רפואיות או טיפוליות, אך גם על כל אדם כלפי עצמו וכלפי הזולת.

הטרדה מינית

הטרדה מינית היא התנהגות פוגענית חוזרת ונשנית של אדם אחד באדם אחר על רקע מיני, כשההתנהגות ממשיכה גם לאחר שהנפגע הביע התנגדות או אי שביעות רצון ממנה.

החוק מגדיר כמה מצבים כהטרדה מינית:

• סחיטה באיומים על רקע מיני: הפוגע מנסה לכפות על הנפגע לבצע מעשה בעל גוון מיני תוך איום כי אם לא יענה יפגע.
• מעשים מגונים: חוק העונשין מגדיר מעשה מגונה כ: "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני".
• הצעות לפעילות מינית או בעלות אופי מיני החוזרות גם לאחר שהנפגע הביע התנגדות להן.
• הטרדה מינית מילולית – התייחסויות מילוליות למיניותו של הנפגע גם לאחר שהאחרון הביע התנגדות להן.
• התייחסות מעליבה, משפילה ומבזה בקשר למיניותו או לנטייתו המינית של אדם.

החוק מחמיר עוד יותר במצבים בהם קיימים יחסי מרות וסמכות בין הפוגע לנפגע. במצבים אלה אין צורך להוכיח כי הנפגע הביע התנגדות להתנהגות המטרידה. התנהגות כזו במצב של יחסי מרות הינה בגדר עברה על החוק בכל מקרה.

מניעת הטרדה מינית במסגרות וארגונים

החוק למניעת הטרדה מינית מתייחס באופן פורמאלי לצעדים שנדרשים לנקוט ארגונים בהם מתקיימים יחסי מרות כגון: מקומות עבודה או גופים המעניקים שירותים טיפוליים.

מניעת הטרדה מינית בעבודה

מקומות עבודה נחשבים למקומות הרגישים והפגיעים לתופעת ההטרדה המינית, במיוחד כשמדובר ביחסי מרות בין ממונה לעובד/ת. אדם המוטרד במקום העבודה עלול לחשוש להתלונן מפחד שיאבד את מקום עבודתו. לכן מתייחס החוק באופן ספציפי למקומות עבודה ומורה להם לנקוט בצעדים על מנת למנוע אירועי הטרדה מינית בקרבם. החובה מוטלת על המעסיק.

• על המעסיק למנות אדם שיהווה כתובת לתלונות ולפניות העובדים בנושא של הטרדה מינית.
• במקום עבודה גדול בו יותר מ- 25 עובדים, על המעסיק לנסח תקנון למניעת הטרדה מינית, המבהיר ומדגיש את האיסור להטרדה מינית, מציין את הכתובת לפניות ודרכי הטיפול והמניעה העומדים לרשות העובדים בנושא.
• לקבוע את דרכי הפעולה שיש לנקוט לשם הגשת תלונה בארגון והטיפול בה.
• לדאוג שתמיד יהיה בנמצא אדם המטפל בנושא על ידי מינוי כמה אחראים או ממלאי מקום. שלא יוצר מצב שבו האחראי נעדר מהעבודה ולאדם שנפגע אין כתובת לפנות אליה.
• ברגע שנודע למעסיק על אירוע של הטרדה מינית בעבודה, עליו לטפל בנושא בנחישות, יעילות ומהירות. כמו כן, עליו לעשות ככל יכולתו על מנת למנוע הישנות המקרים. למותר לציין כי נאסר על מקומות עבודה להתנכל בכל אופן לעובד שהתלונן על הטרדה מינית בעבודה.
• לקיים הרצאות ופעולות הסברה בנושא לדרג המנהל ולעובדים. שיהיה ברור שהחוק והאיסורים בו ידועים לכולם ושהכתובת לפניות ידועה לכולם.

עצם קיום החוק ופסקי דין מפורסמים שניתנו בעקבותיו, מהווים אמצעי מניעה חשוב לתופעה.

מניעת הטרדה מינית בקופות ובתי חולים

יחסי רופא חולה, או כל גורם רפואי המטפל בחולה, נחשבים גם הם יחסי מרות. החולה תלוי במטפל לקבלת השירות הרפואי שיביא לו מזור והקלה.

בחוק זכויות החולה ישנה התייחסות לנושא הטרדה מינית בעת טיפול רפואי. בהתאם ללשון החוק, לחולה זכות לבקש שאדם נוסף יהיה נוכח עמו בחדר במהלך הבדיקה. נוכחות אדם נוסף בחדר (אחות או בן משפחה) מפחיתה את הסיכון להטרדה מינית.

מניעת הטרדה מינית במוסדות לימוד

גם מוסד לימודי, למשל אוניברסיטה, עלול להוות כר למקרי הטרדה מינית עקב יחסי המרות בין מרצים לסטודנטים. לא אחת אנו שומעים על מקרים של הטרדה מינית באוניברסיטה שנעשים על ידי סטודנטים, מרצים או סמכות ניהולית אחרת. מוסדות לימוד מחויבים באותן הוראות בהם מחויבים מקומות עבודה.

לדוגמאות שפורטו לעיל, מתווספות לצערנו דוגמאות נוספות הנוגעות להטרדה מינית, ביניהן: הטרדה מינית במשפחה, הטרדה מינית בבתי הספר, הטרדה מינית בבתי מלון, הטרדה מינית באינטרנט שהחלה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית ועוד.

אם כן, הטרדה מינית הינה רעה חולה, אך אינה מחויבת המציאות. ניתן וצריך למנוע תופעה זו והאחריות מוטלת על כל אחד ואחת.

ראו גם:
עד 5 שנות מאסר למפיץ תמונות מיניות באינטרנט