נפגעות תקיפה מינית הן נשים אשר חוו בחייהן חוויה קשה, מכאיבה וטראומטית. קל להרחיק מאיתנו את המחשבה הזו ולהתייחס לאוכלוסיית הנפגעות כאוכלוסייה חלשה שנמצאת בשולי החברה, אך למעשה כשליש מהנשים בארץ חוו תקיפה מינית מסוג כלשהו, והן נמצאת בכל שכבות האוכלוסייה, בכל גיל, מעמד חברתי ומעמד סוציו- אקונומי.
גם בתוך קבוצה גדולה זו, קיימת הטרוגניות רבה בין הנפגעות, הן מבחינת הפגיעה שעברו- חומרתה, משכה ואופייה, והן מבחינת השפעת הפגיעה על נפשן ואורחות חייהן, ודרכי ההתמודדות שלהן עם החוויה שעברו.
סוגי תקיפה מינית
החוק למניעת הטרדה מינית, מחלק את התקיפות המיניות למספר קטגוריות, כאשר השאלה העיקרית המפרידה בין הקטגוריות היא האם התקיימה חדירה. עבירת אונס נחשבת לעבירה החמורה ביותר, משום שהיא כוללת החדרה של איבר גוף או חפץ לתוך איבר המין של אישה (כמובן- בניגוד לרצונה).
רב מקרי האונס לא מתרחשים על ידי אדם זר התוקף בשעת לילה מאוחרת, אלא דווקא על ידי אדם שמוכר לקורבן. במקרים בהם התוקף הוא בן משפחה, נקראת התקיפה "גילוי עריות", והיא נחשבת לטאבו חמור כמעט בכל תרבות אנושית. סוג נוסף של תקיפה מינית הוא מעשה סדום– החדרה של איבר או חפץ לפי הטבעת, או החדרה של איבר המין לפיו של הקורבן. גם בעבירה מסוג זה יש חדירה.
תקיפות מיניות נוספות שאינן מערבות חדירה הן ניסיון אונס, מעשה מגונה (כל פעולה בעלת אופי מיני, שנעשית בניגוד לרצונו של אחד הצדדים, כמו חשיפת איברי המין, נגיעות מיניות ואוננות מול אדם אחד), וכן הטרדה מינית (כל התנהגות מציקה בעלת אופי מיני שאחד הצדדים לא מעוניין בה, כגון חיזורים, הצעות בעלות אופי מיני, ניסיון להשגת יחסי מין תחת ניצול עמדה וכד').
יש לציין, שלמרות שהחוק מתייחס לחוסר ההסכמה של הקורבן להיות מעורבת בפעילות המינית, ישנם מקרים בהם הפעילות המינית אסורה מראש- למשל, כאשר הקורבן אינה יכולה להביע התנגדות בעקבות מצב רפואי (למשל, אישה חולה או מפגרת), כאשר הקורבן מתחת לגיל 14 (אז גם היא מסכימה לקיום יחסים מיניים, יחשב הדבר לעבירה- יחסי מין אסורים בהסכמה), או כאשר הקורבן נמצאת תחת יחסי מרות או תלות בתוקף.
השפעת התקיפה המינית על חיי הקורבן
לפגיעות מיניות שונות, אפילו לפגיעות מאותו סוג, יכולות להיות השפעות שונות ומגוונות על נשים שונות. יחד עם זאת, אצל רוב הנשים מהווה התקיפה המינית נקודת משבר בחייהן, אשר הן נאלצות להמשיך להתמודד עימה במשך שנים.
ככל שהפגיעה המינית ממושכת יותר ונגרמת על ידי אדם קרוב יותר, כך השפעתה על חיי הנפגעת משמעותית יותר. ילדה אשר נפגעת שוב ושוב במשך שנים על ידי אביה, למשל, עשויה לפתח מנגנוני הגנה אשר משפיעים ומבנים את אישיותה בשלב בסיסי ביותר של ההתפתחות.
במצב זה עשויות להתפתח הפרעות אישיות קשות כגון אישיות גבולית או אישיות דיסוציאטיבית. פגיעות חוזרות או חד פעמיות בגיל מבוגר יותר עשויות לגרום להפרעות דחק פוסט- טראומטי (PTSD) או הפרעות דיסוציאטיביות שונות. תחושות של חרדה, דיכאון והעדר שליטה אופייניות אצל כל נפגעות התקיפות המיניות.
נפגעות תקיפה מינית – התמודדות
גם דרכי ההתמודדות של הנפגעות שונות מגוונות. תחומי ההתמודדות כוללים את ההתמודדות הנפשית- רגשית עם המשבר והחוויה, וכוללים פעמים רבות גם פנייה לקבלת עזרה מקצועית. קיימים פסיכולוגים ועובדים סוציאליים אשר קיבלו הכשרה מיוחדת להעניק סיוע לנפגעי תקיפה מינית. אותם פסיכולוגיים אגב, גם מעניקים תמיכה וסיוע נפשי במקרים של התמודדות הורים עם ילד שעבר התעללות מינית. ההורים מרגישים חסרי אונים ופעמים רבות לוקחים על עצמם את האשמה לפגיעת הילד.
תחום נוסף הוא התחום המשפטי, במידה והנפגעת בוחרת להגיש תלונה במשטרה. תחום זה עשוי להיות מסובך ומורכב ולפעמים מהווה טראומה נוספת. יחד עם זאת, כאשר התוקף נענש על פי חוק, יכול להיות לכך השפעה חיובית על מצבה הרגשי של המתלוננת.